בני זוג הניצבים לפני החלטה להתגרש, מתלבטים פעמים רבות איפה פותחים תיק גירושין. האם בבית המשפט לענייני משפחה? האם בבית הדין הרבני? מה ההבדל ביניהם, האם ניתן לפצל את הדיון לשתי הערכאות השיפוטיות?
ההחלטה מתקבלת פעמים רבות על סמך שמועות ומיתוסים כי בית המשפט לענייני משפחה נוטה לטובת האישה, ואילו בית הדין הרבני נוטה לכיוון הגבר מעצם היותו שואב את סמכותו מההלכה היהודית. חשוב להדגיש כי הדבר אינו נכון באופן גורף וכי כל מקרה ומקרה נבחן לפי נסיבותיו המיוחדות.
איפה פותחים תיק גירושין והיכן מקבלים את הגט?
בניגוד לסוגיות הממוניות שבהם רשאיות לדון שני ערכאות השיפוט, בענייני נישואין וגירושין מוסמך לדון רק בית הדין הרבני הפוסק עפ"י הדין הדתי. גם אם בני הזוג פתחו תיק גירושין בבית המשפט וגם אם דנים שם בכל ענייני הרכוש והילדים, בסופו של דבר הערכאה המעניקה את גט הכריתות היא בית הדין הרבני.
גם אם חתמו בני הזוג על הסכם גירושין והגישו אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה, הרי טקס קבלת הגט הסופי, נערך בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט, זאת כאמור מכוח החוק המעניק לבית הדין את הסמכות הבלעדית להענקת גט.
איפה פותחים תיק גירושין בעניינים ממוניים ואחרים?
לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בכל העניינים שאינם קשורים למעשה הגט עצמו. כלומר חלוקת הרכוש, דמי מזונות, הסדרי משמורת ועוד. יחד עם זאת, גם בית הדין הרבני יכול לקנות לו סמכות לדון בעניינים אלו במקרה שמגיש תביעת הגירושין כרך את התביעות הממוניות והאחרות בתביעת הגירושין עצמה ותיק הגירושין נפתח בבית הדין בטרם הוגשה תביעה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה.
היינו, בענייני גיטין הסמכות הבלעדית נתונה לבית הדין הרבני אולם הסמכות בענייני רכוש וילדים, מוקנית לערכאה שבה התביעה הרלוונטית הוגשה ראשונה בזמן.
גם בית הדין מחויב לפסוק בעניינים ממוניים עפ"י הדין החל בישראל, למשל בסוגיית חלוקת הרכוש המתבצעת לפי חוק יחסי ממון הקובע כי הרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, מחולק ביניהם בצורה שוויונית. יחד עם זאת ישנם מקרים מיוחדים שבהם רואה בית הדין לנכון לסטות מהלכה זו ולפסוק עפ"י ההלכה היהודית.
בואו ונסקור מספר דוגמאות:
- דמי מזונות לאישה – בית המשפט לענייני משפחה בבואו לפסוק את גובה דמי המזונות לאישה, מתחשב בדרך כלל ביכולת ההשתכרות העצמאית שלה. היינו אם האישה עובדת ומשתכרת, הרי שסביר שסכום דמי המזונות שייפסקו לה, יהיה נמוך מאלו שהיו נפסקים לה לו לא עבדה. בית הדין הרבני המסתמך על הדין הדתי נצמד יותר לכלל ההלכתי שבעל חייב לזון את אשתו בכל מצב ללא קשר לפרי ידיה, ולכן סביר שיפסוק סכום מזונות גבוה יותר מבית המשפט.
- כאשר בני זוג מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, מתקיים דיון בנוכחות הצדדים, אם הדיינים מתרשמים כי יש סיכוי שבני הזוג יחזרו לחיות כבעל ואישה, הרי שהוא מוסמך לפסוק על תקופה של ניסיון ל"שלום בית", במסגרתו מתחייבים בני הזוג לנסות ולמצוא את הדרך לשלום בית. בני הזוג חייבים להשתתף בהליך ולתרום את חלקם להצלחתו.
- גישתו של בית הדין לבני זוג שסרחו, סלחנית הרבה פחות מגישתו של בית המשפט. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בסוגית תשלום הכתובה. אישה שבגדה בבעלה מפסידה את דמי כתובתה. אם בעלה בגד בה, יתכן שבית הדין יפסוק לה פיצויים בנוסף להוצאת דמי הכתובה, זאת בניגוד לבית המשפט שמתייחס לבן הזוג הקרנן, בגישה סלחנית וליברלית יותר, לפחות בכל הקשור לענישה כלכלית.
איפה פותחים תיק גירושין לזוג שנישא בנישואין אזרחיים?
ישנם זוגות הבוחרים להינשא שלא עפ"י דת משה וישראל, אלא בנישואין אזרחיים, בדרך כלל בקפריסין הקרובה לישראל. בישראל אין אפשרות לקיים נישואין אזרחיים ולכן נאלצים זוגות אלו להתחתן בחו"ל.
בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים ומעוניינים להיפרד, לאן פונים? התשובה היא כי הערכאה היחידה המוסמכת לדון בעניינם, היא בית הדין הדתי. בני זוג אלו חייבים בגט לחומרא, היינו גט הבא להוציא את בני הזוג מגדר נשואים, ולא להיכנס לגדר ספק נשואים, דבר העלול להשפיע על מעמד הילדים שיוולדו להם מבני זוג אחרים. כיוון שבית הדין רואה בבני זוג אלו "ספק נשואים" הרי שהגט לחומרא בא להוציאם מספק זה ומתיר להם להינשא שוב.
אם אחד מבני הזוג שנישאו בנישואין אזרחיים אינו יהודי או שקיים ספק ביהדותו, הרי שבית הדין חייב להכריע בסוגייה זו. אם לאחר בדיקה בן זוג זה מוכרז כיהודי, תהליך גירושין יתנהל בבית הדין הרבני. אם בן הזוג הוכרז כלא יהודי, התיק עובר לבית המשפט לפתיחת תיק "התרת נישואין".
לסיכום: לשאלה איפה פותחים תיק גירושין, יכולות להיות שתי תשובות: בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, מעשה הגירושין עצמו ונתינת הגט, נעשים אך ורק בבית הדין הרבני שלו הסמכות הייחודית. עניינים ממוניים ואחרים יכולים להידון בשתי הערכאות, לפי קדימות פתיחת התיק. בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, חייבים בגט לחומרא, הליך המתבצע אך ורק בבית הדין הדתי.