בקשה לסעד דחוף בבית הדין הרבני [מדריך משפטי]

תקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובעות כי בטרם לניהול הליכים שעניינם סכסוך בין בני זוג, על בני הזוג לפתוח תחילה בהליך בקשה ליישוב סכסוך, ורק לאחר מיצוי ההליך ניתן להגיש תביעות ובקשות. אך מה ניתן לעשות כאשר נדרשים סעדים דחופים שאינם סובלים דיחוי?

בקשה לסעד דחוף בבית הדין הרבני מטרתה לתת מענה, במקרים בהם הנזק בהמתנה למועד הדיון יעלה על התועלת של עיכוב ההליכים בבית הדין הרבני. במאמר המשפטי המקצועי שלפניכם, ריכזנו את כל מה שחשוב שתדעו על בקשה למתן סעד דחוף בבית הדין הרבני.

מה ההבדל בין בקשה לסעד דחוף לבין בקשה לסעד זמני בבית הדין הרבני?

בקשה לסעד זמני היא בקשה לשימור המצב הקיים, כגון צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי מניעה וכו'. הדיון בבקשה יתקיים בפני בית הדין הרבני, לאחר הגשת תביעות הגירושין, אלא במקרים חריגים.

בקשה לסעד דחוף לעומת זאת היא בקשה דחופה, שיש חשש שאי מתן הסעד יגרום לנזק לצדדים או ילדיהם. ניתן לדון בבקשה בבית הדין הרבני, גם בלא הגשת תביעות גירושין, ובמקרים מסויימים גם ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

מתי ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף בבית הדין הרבני?

את הבקשה לסעד דחוף ניתן להגיש במקרים בהם יש חשש שהמתנה למועד הדיון תגרום נזק לאחד הצדדים או ילדיהם. לפיכך קבע המחוקק בתקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016 מספר עניינים דחופים, בגינם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף במסגרת הליכי יישוב סכסוך, ומספר עניינים דחופים בגינם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף, בלא שנפתח הליך יישוב סכסוך.

בקשה לסעד דחוף במסגרת הליכי יישוב סכסוך

בעניינים שלהלן יש לפתוח ראשית בהליך יישוב סכסוך, ובמסגרתו ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף, במקרים חריגים שהמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה, תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם:

• בקשה דחופה למזונות אישה
• בקשה דחופה למזונות קטינים
• בקשה דחופה להבטחת קשר עם קטין

בקשה לסעד דחוף ללא חובת הגשת בקשת יישוב סכסוך

• בקשה של אישה ששוהה במקלט נשים – להחזיק עמה בילדים ולקבל החלטות בעניינם.
• בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין כשאין הסכמה בין ההורים – לרבות בדיקות פסיכיאטריות דחופות.
• בקשה להנפקת דרכון או אישור יציאה לחו"ל לקטין – לצורך פעילות חינוכית קבוצתית, או במקרים דחופים בהם היציאה לחו"ל מתקיימת בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה, ולא ניתן היה לצפות את היציאה לחו"ל קודם לכן.
• בקשה לרישום ילד למוסד לימודים – כאשר הבקשה מוגשת סמוך לתחילת שנת הלימודים.
• תובענה דחופה לגירושין – כשהמתנה למיצוי הליכי יישוב סכסוך עשוייה למנוע את הגירושין.

כיצד מגישים בקשה לסעד דחוף בבית הדין הרבני?

בקשה למתן סעד דחוף תוגש לבית הדין הרבני הסמוך למקום מגוריהם האחרון של הצדדים, באמצעות "טופס 6", לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות במשפחה.

יש למלא את פרטי הצדדים בטופס, לפרט את הסיבות לדחיפות הבקשה, לצרף אסמכתאות המעידות על הנסיבות הדחופות וכל מסמך התומך בבקשה לסעד דחוף, לצרף צילום תעודה מזהה, כולל ספח, ובמקרה שאתם מיוצגים על ידי עורך דין לענייני גירושין יש גם למלא את פרטיו ולצרף ייפוי כוח.

לאחר מילוי הטופס יש לחתום על התצהיר שבסוף הטופס, בפני עורך דין שיאמת את החתימה, ולהגישו, על כל נספחיו, לבית הדין הרבני.

האם לבית הדין הרבני סמכות לדון בסעד דחוף למזונות זמניים?

בית המשפט העליון קבע לא פעם, כי הסמכות לדון בענייני מזונות קטינים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים הסכימו לדון בענייני המזונות בבית הדין הרבני. יחד עם זאת, כאשר מדובר בבקשה לסעד דחוף של מזונות זמניים, לבית הדין הרבני נתונה הסמכות לדון בסעד הדחוף, מעצם דחיפותו.

לפיכך אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, ניתן יהיה להגיש במסגרתה בקשה לסעד דחוף למזונות זמניים, ובית הדין הרבני יהיה רשאי לפסוק בשאלת המזונות הזמניים, עד למתן החלטה קבועה אחרת.

בקשה לסעד דחוף במקרים שאינם סובלים דיחוי

בשורה התחתונה, בית הדין הרבני ידון בבקשה לסעד דחוף, במקרים דחופים, גם בעניינים שאינם בסמכותו הרגילה, על מנת למנוע נזק שיגרם לצדדים מהמתנה למועד הדיון. כך בית הדין הרבני עשוי לדון במקרים דחופים שאינם סובלים דיחוי, של תשלום מזונות קטינים, גם כאשר הצד השני מתנגד לדיון בבית הדין הרבני.

בית הדין הרבני יפסוק את הסעד הדחוף, אם הוכח לפניו שיש צורך דחוף לתת את הסעד, שבלעדיו יגרם נזק למבקש הסעד, ושהבקשה לסעד דחוף הוגשה בתום לב.