הליך גירושין בבית דין רבני

בפני בני זוג העומדים לפתוח בהליך גירושין, עומדות שתי אפשרויות להגשת התביעה: האחת, בבית המשפט למשפחה המוסמך לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושין כגון: דמי מזונות, חלוקת רכוש משותף, משמורת, הסדרי ראייה וכו'. האפשרות השנייה היא פתיחת תיק להליך גירושין בבית דין רבני.

אם התובע הקדים וכרך את הסוגיות הממוניות והאחרות בתביעת הגירושין שהגיש לבית הדין הרבני בטרם נפתח תיק מקביל בבית המשפט למשפחה, הרי שבית הדין ידון בכל העניינים הכרוכים בתביעת הגירושין.

הטפסים המרכזיים הדרושים לפתיחת הליך גירושין בבית דין רבני

1. השלב הראשון הוא הגשת תביעה במזכירות בית הדין באזור מגורי בני הזוג. הטופס החשוב בפתיחת התיק הוא טופס "פתיחת תיק גירושין והכרוך בגירושין". טופס זה מכיל את כל הנושאים והעניינים הכרוכים בתביעה הגט והוא מחולק לפרקים שכל פרק מתייחס לנושא אחר. למשל, תובע שבחר לכרוך את חלוקת הרכוש. צריך לפרט בפרק הרלוונטי את כל הרכוש העומד לחלוקה, את בקשתו מבית הדין והאסמכתאות הנדרשות. תובע שכרך בתביעתו את עניין ילדי בני הזוג, חייב לפרט את עמדתו בכל הסוגיות הקשורות לילדים: מזונות, הסדרי ראייה, משמורת וכן את בקשת התובע באשר אופן חינוך הילדים ועוד.
2. נושא חשוב ביותר המפורט בטופס הוא, עילת התביעה. בן זוג המגיש תביעת גירושין באופן חד צדדי, חייב לתלות את תביעתו באחת מעילות הגירושין המוכרות בהלכה היהודית. למשל:

• בגידה של בן הזוג – לדבר השלכות חשובות על הסוגיות הממוניות, זכאותה של אישה לכתובתה, איסור הליכה עם הגבר השני ועוד.
• בעיות רפואיות – מומים מולדים שאינם מאפשרים להביא ילדים לעולם ומומים נוספים שבן הזוג מגיש התביעה טוען כי לא ידע עליהם והם בעלי חשיבות לקיום ברית הנישואין.
• אישה המעבירה את בעלה על דת משה – אישה הגורמת לבעלה לעבור עבירות חמורות
• התנהגות שאינה נאותה – אלימות מצד בן זוג, אי השתתפות בקיום משק הבית ועוד.

לכל עילה נטענת חייבים לצרף אסמכתאות, צילומים, הקלטות וכל הנדרש על מנת לבסס באופן חד משמעי את עילת הגירושין.

אם הליך גירושין בבית דין רבני נפתח בהסכמה בין הצדדים, הרי שבית הדין לא יפשפש בעילות התביעה.

 ניסיון לשלום בית במסגרת הליך גירושין בבית דין רבני

אחד מבני הזוג המעוניין להשלים עם בן זוגו, הוא רשאי להגיש "תביעה לשלום בית" לבית הדין הרבני גם אם פתח את תיק הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, כיוון שהליך זה מסור לסמכותו הבלעדית של בית הדין. גם בית הדין עצמו מוסמך לכפות על הצדדים השתתפות בהליך כזה, אם ראה שקיים סיכוי לסיים את הסכסוך. לאחר הדיון  בהליך זה, המתנהל בדלתיים סגורות, חוזרים בני הזוג להתגורר ביחד והבעל חייב במזונות אשתו ובמדור.

בן זוג אשר אינו מעוניין להשתתף בהליך ואף תורם להכשלתו, עלול להיות מוכרז כ"מורד" – ולהביא עליו סנקציות שונות, גם אם לבית הדין אין סמכות לכפות על המורד את פסק הדין לשלום בית. אם הבעל  מוכרז כמורד, הרי הוא יחויב בתשלום כתובת אשתו, מזונותיה ואף כופים עליו במתן גט. אם האישה מוכרזת כמורדת, הרי שהיא מפסידה את כתובתה וייתכן אף את מזונותיה.

אם קיים חשש שאחד מבני הזוג יימלט מהארץ לפני קיום הדיון בבקשה, מוסמך בית הדין להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ.

הגשת ערעור על פסק דין לשלום בית, מוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים בתוך 30 יום ממועד פסק הדין.

סיום הליך גירושין בבית דין רבני – טקס מתן הגט

לאחר הדיונים שהתקיימו בתיק הגירושין ולאחר הגעת בני הזוג לידי הסכם גירושין מוסכם ומאושר, הרי שהליך גירושין בבית דין רבני, מסתיים בטקס הענקת הגט.

שלב ראשון  – דייני בית הדין מבררים את שמות הצדדים, הכינויים שלהם ושמות הוריהם, כדי למנוע כל טעות אפשרית לזיהוי שגוי של בני הזוג המתגרשים. מעמד זה מתבצע בנוכחות עדים המכירים את בני הזוג באופן אישי.

שלב שני – בשלב זה מבטל הבעל את כל ההודעות וההתחייבויות העלולות לפסול את הגט ומוסבר לאישה משמעות הגט והאיסורים החלים עליה, למשל להתחתן עם כוהן.

שלב שלישי – כתיבת הגט. סופר מומחה כותב את הגט על קלף לשם הזוג המתגרש. הבעל מסמיך את הסופר לכתוב את הגט בשמו. הסופר מקריא את תוכן הגט והעדים חותמים עליו. בית הדין חוקר שוב את בני הזוג, מוודא כי ההליך ברור להם ומאשר את כשרות הגט.

שלב רביעי – האישה מושיטה את ידיה פתוחות, הבעל מוסר לה את הגט, היא סוגרת את ידיה ומגביהה את הגט לשם קבלתו. הגט נקרע לחתיכות כדי שלא יוגש ערעור על תקפותו, הקרעים מוכנסים לתיק, ובני הזוג מקבלים אישור על הגירושין.

ובקצרה: בית הדין הוא המוסמך לדון בתביעת גירושין ומתן גט. לאחר הגשת התביעה, מתקיימים דיונים עד לאישור הסכם גירושין. בסופו של התהליך, מתקיים טקס מתן הגט שבסופו מקבלת האישה לידיה את הגט והגירושין נכנסים לתוקפם. .