חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים

אחת הסוגיות המרכזיות העולות בתהליך הגירושין, היא חלוקת רכוש בגירושין. כל זוג נשוי מנהל משק בית משותף ומטבע הדברים צובר לו רכוש זה או אחר, אם מעט ואם רב.

כיוון שהסכם הגירושין חייב לכלול בתוכו את כל הסוגיות והעניינים שבמחלוקת, הרי שחלוקת רכוש בין בני הזוג חייבת להופיע בהסכם הגירושין. חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים, יתכן שתהיה מורכבת יותר בשל העובדה כי בן הזוג המגדל את הילדים, הוצאותיו גדולות מהוצאות בן הזוג ללא הילדים. להלן נסקור את אופן חלוקת רכוש בגירושין.

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – הלכת השיתוף

בני זוג שנישאו לפני מועד כניסת חוק יחסי ממון לתוקף, היינו לפני 1/1/74, כפופים לשיטת חלוקת רכוש עפ"י הלכת השיתוף. הלכה זו קובעת כי כל הרכוש שנצבר במהלך חיי בני הזוג, שייך לשניהם באופן שבכל רגע ורגע, כל אחד מהם הוא בעליו הקנייני של הרכוש. אלא שזכות זו מתגבשת רק לאחר מעשה הגירושין באופן שכל אחד מבני הזוג זכאי לנטילת מחצית משווי הרכוש המשותף.

הלכת השיתוף ניתנת לסתירה היינו אם בן זוג מוכיח כי ביחס לנכס מסוים לא הייתה כוונה כי הוא ייכלל ברכוש המשותף של בני הזוג, או שכך נקבע בהסכם שנחתם בין בני הזוג, הרי שנכס זה לא ייכלל במסת הנכסים העומדים לחלוקה שוויונית.

כדי להחיל את הלכת השיתוף, צריכים להתקיים שני תנאים עיקריים:

1. ניהול חיים משותפים – בני הזוג חיים כבעל ואישה תחת קורת גג אחת ומנהלים אורח חיים האופייני לבני זוג הנשואים זה לזה.
2. מאמץ חיים משותף – ניהול משק בית שוויוני ותרומתו של כל אחד מבני הזוג. גם אם בן זוג אחד עובד ומרוויח משכורת גבוהה ובן הזוג השני אינו עובד כלל אלא משקיע עצמו בטיפוח משק הבית או בטיפול בילדים, הרי ששניהם תרמו באופן שווה למאמץ המשותף והלכת השיתוף תחול עליהם.

במקרה של חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים, הרי שבן הזוג שוויתר על מימוש העצמי והתמקד בגידול הילדים, יוכל להוכיח בקלות כי בעניינו מתקיימת הלכת השיתוף והוא זכאי למחצית מן הרכוש המשותף, אף שאינו רשום על שמו כלל.

לא כל הנכסים עומדים לחלוקה שוויונית. כך למשל  הגיעו לרשותו של בן הזוג לפני החתונה, נכסים שקיבל במתנה או בירושה, או נכסים שלגביהם הוסכם שלא תחול הלכת השיתוף – כל אלו אינם עומדים לחלוקה במסגרת הנכסים המשותפים.

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – חוק יחסי ממון

החל ממועד 1/1/74, זוגות הנישאים כפופים לחוק יחסי ממון הבא להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בתהליך גירושין עם ילדים, או בלעדיהם. לפי חוק זה, כל הרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים, הוא בבעלותם המשותפת של בני הזוג ועומד לחלוקה שוויונית בעת הגירושין.

גם לפי חוק זה, נכסים שנרכשו לפני הנישואין, ירושות ומתנות אינם נכללים בנכסים המשותפים. כאשר חלוקה כזו מבוצעת בפועל, הרי שבן הזוג שחלקו קטן יותר, זוכה לתשלומי ההפרשים על לגובה המחצית, הסדר המכונה "איזון משאבים".

בעת חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון בבואו לחשב את איזון המשאבים, בהוצאות המוטלות על בן הזוג המגדל את הילדים ולקבוע לו חלק מהנכסים שיש בו משום "פיצוי" על עלות גידול הילדים. כאשר מדובר בבני זוג ללא ילדים, הרי שהחלוקה תתבצע באופן שוויוני למעט החריגים שהוזכרו.

יחד עם זאת, בני הזוג יכולים לקבוע הסדרי חלוקה שונים במסגרת חתימה על הסכם ממון. הסכם זה כשמו כן הוא, בא להסדיר את אופן חלוקת הנכסים בעת גירושין, בצורה שונה מזו שמכתיב חוק יחסי ממון.

בני הזוג רשאים להוציא נכסים ממסת החלוקה, לשייך נכסים ספציפיים לאחד מהם ולהגיע לכל הסדר שהוא. הסכם ממון זה חייב לקבל את אישורה של הערכאה המשפטית זאת לאחר שבדקה כי נחתם בהסכמה חופשית בין בני הזוג, אינו סותר את תקנת הציבור ואינו מקפח באופן בולט זכות ממונית של אחד מהצדדים או זכות עתידית של ילדי בני הזוג.

הסכם ממון אינו חלופה להסכם גירושין שכן הוא מסדיר רק את הסוגיות הממוניות שהן חלק אחד מהסכם גירושין כולל המכיל גם התייחסות לנושאים כמו מזונות, משמורת, הסדרי ראייה ועוד.

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – בנישואין אזרחיים

בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים משום שהיו מנועים מלהתחתן עפ"י דת משה וישראל, למשל, כוהן וגרושה, כפופים אף הם לחוק יחסי ממון ולהסדרי איזון משאבים. כיוון שהליך הגירושין שלהם מתנהל בבית הדין הרבני, הרי שאף חלוקת הרכוש מתבצעת כשם שמתבצעת במקרה רגיל.

גם כאן רשאי בית הדין להביא בחשבון את עלות גידול הילדים ולהכריז כי הנכסים יחולקו באופן המפצה את בן הזוג המגדל את הילדים.

לסיכום: חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים מתבצעת לפי שתי שיטות התלויות במועד נישואי בני הזוג. זוג שנישא לפני 1/1/74 כפוף להלכת השיתוף וזוג שנישא לאחר מועד זה כפוף לחוק יחסי ממון. הימצאותם של ילדים עשויה להשפיע על אופן חלוקת הנכסים אם ראה בית המשפט או בית דין כי נכון וראוי לעשות כך. בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, אף הם כפופים לחוק יחסי ממון.