מזונות זמניים בבית הדין הרבני [מדריך משפטי]

הליכי גירושין שלא בהסכמה, כידוע, אורכים זמן רב, במהלך הזמן הזה החיים ממשיכים, והצרכים של הילדים לא פוסקים מלכת. לפיכך נולד הצורך למתן סעד זמני דחוף, שיתן מענה לתקופה הארוכה בה ההורים אינם גרים עוד יחד, אך טרם ניתן פסק דין הקובע תשלום מזונות.

מזונות זמניים מאפשרים לילדים להמשיך להתקיים בכבוד גם בתקופה בה ההליכים עדיין מתנהלים בערכאות המשפטיות. אך האם ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים גם בבית הדין הרבני? וכיצד יתנהל  הליך הבקשה למזונות זמניים בבית הדין הרבני?

מתי מגישים בקשה למזונות זמניים בבית הדין הרבניים?

תביעה למזונות ילדים עשוייה להתנהל במשך זמן רב, ובממוצע כשנה וחצי, ולעיתים גם להתמשך ולהתנהל במשך שנתיים-שלוש. מדובר בפרק זמן ארוך במיוחד, שעשוי להוביל את ההורה שהכנסתו דלה יותר לקריסה כלכלית, הליכי הוצאה לפועל, חדלות פרעון, ולהוביל את הילדים לפת לחם.

במקרים בהם הורה לא מסוגל לספק לבדו את צרכי הילדים, יש להגיש בקשה למזונות זמניים באופן מיידי. לשם כך תאלצו להוכיח צורך מיידי ודחוף בתשלום המזונות הזמניים. הדיון בבקשה למזונות זמניים יהיה מהיר, והחלטה תנתן לרוב בתוך כחודשיים. שימו לב שהשתהות עם הבקשה, עשויה ללמד את בית הדין הרבני, כי לא קיים צורך דחוף בתשלום מזונות זמניים.

איך מגישים בקשה למזונות זמניים בבית הדין הרבני?

בקשה למזונות זמניים מוגשת באמצעות בקשה לסעד דחוף לחיוב במזונות ילדים. לבקשה יצורפו בנוסף לתעודת זהות וספח, גם תלושי שכר, דפי חשבון עו"ש, אסמכתאות על קצבאות אם ישנן, וכל אסמכתא אחרת על הכנסה נוספת. בנוסף, יש לצרף אסמכתאות עבור הוצאות הילדים, וככל שיש בידיכם, צרפו גם אסמכתאות המעידות על השתכרות ההורה השני.

האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון במזונות זמניים?

על פי פסיקת בית המשפט העליון, לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בשאלת מזונות ילדים, אלא רק במקרים בהם שני הצדדים הסכימו על כך.

לא כך הדבר, כאשר מדובר בבקשה למזונות זמניים. על מנת שהדיון בבקשה למזונות זמניים יהיה מהיר ככל הניתן, והבקשה לא תשאר תלוייה באוויר עד למתן החלטה בעניין סמכות הערכאה המשפטית שתדון בעניין המזונות, נקבע כי לבית הדין הרבני סמכות לדון בבקשה למזונות זמניים.

לפיכך, כאשר אחד ההורים מגיש בקשה למזונות זמניים בבית הדין הרבני, בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בכך, גם אם ההורה השני מתנגד לסמכותו, וזאת לאור הדחיפות שבבקשה. חשוב להבין שהסמכות לדון בבקשה הזמנית אינה מקנה לבית הדין הרבני סמכות עניינית בהליכי המזונות עצמם, אלא רק בסעד הזמני הדחוף, עד להכרעה בסוגיית הסמכות.

איך נקבעים מזונות ילדים בבית הדין הרבני?

מזונות ילדים נקבעים בבית הדין הרבני באופן שונה מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

בבית המשפט לענייני משפחה חלה הלכת בע"מ 919/15, הקובעת כי חלוקת נטל המזונות על ילדים מעל גיל 6 חלה במשותף על שני ההורים. דמי המזונות מחושבים בהתאם לפער ההכנסות בין ההורים, זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהם ובכפוף לצרכי הילדים.

לעומת זאת, בית הדין הרבני לא קיבל הלכה זו. לפיכך, בבית הדין הרבני, אין הבדל בין מזונות ילדים מתחת ומעל גיל 6, והאב הוא שחב במזונות ילדיו, לפחות עד גיל מצוות. כשלאחר מכן הוא חב במזונותיהם מדין צדקה.

כלומר עד גיל 12-13 בתי הדין הרבניים לא מקזזים את הכנסות האם מתשלום המזונות שחב האב. יחד עם זאת, בתי הדין הרבניים מתחשבים, בכל גיל, במצבו הכלכלי של האב ובהוצאות של האב על הילדים כאשר הם שוהים עמו.

כמו כן, חשוב לדעת, שלרוב סכום המזונות הבסיסי שנקבע בבתי הדין הרבניים, הוא נמוך יחסית לסכום שנקבע בבתי המשפט לענייני משפחה.

מזונות זמניים – החלטה זמנית

בשורה התחתונה, בקשה למזונות זמניים היא בקשה שלבית הדין הרבני סמכות לדון בה. בית הדין הרבני לא קיבל את ההלכה המשווה את חיוב המזונות על האב ועל האם החל מגיל 6, יחד עם זאת, בית הדין יתחשב במצבו הכלכלי של האב ובהוצאותיו על הילדים בימים בהם הוא שוהה עמם, ולרוב דמי המזונות שיפסקו יהיו נמוכים יחסית.

בסופו של יום, חשוב לזכור שאין מדובר בהחלטה סופית, אלא בהחלטה זמנית, עד למתן פסק הדין בעניין המזונות.

* המחברים מודים לעו"ד ישי מויאל, על תרומתו ועזרתו בעריכת ופרסום התוכן.