במהלך הליכי הגירושין כל אחד מבני הזוג אוסף מידע על בן הזוג השני, על מנת לבסס את הטענות שלו. הם מנסים לתעד בגידות, להתחקות אחר פעילות כלכלית, לאסוף מידע על רכוש שהוסתר ואף למצוא עדויות על הכנסות לא מדווחות.
בניסיון לאתר מידע "מפליל" כנגד בן הזוג, בני זוג רבים מוצאים עצמם בולשים אחרי בן זוגם לשעבר. מצלמות בחדר המיטות, פריצה לטלפון האישי או הקלטות לא חוקיות, הן רק חלק מזערי מהתנהלות הפוגעת בפרטיות בני זוג בהליכי גירושין. על מנת להגן על הפרטיות שלכם, חשוב לנו שתדעו, כיצד ניתן להתמודד עם פגיעה בפרטיות מצד בן זוג בהליכי גירושין.
מהי פגיעה בפרטיות בהליכי גירושין?
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות היא:
- בילוש או התחקות אחרי אדם שעלולים להטרידו.
- האזנת סתר אסורה – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מהנוכחים בשיחה. אם אדם מקליט את בן זוגו, כאשר הוא נוכח בשיחה, לא מדובר בהאזנת סתר אסורה, והיא מותרת על פי דין.
- צילום אדם ברשות היחיד.
- פרסום תצלום של אדם ברבים שעלול לבזותו, לרבות פרסום תצלום של נפגע ברבים.
- שימוש בתוכן כתוב שלא נועד לפרסום, בלי רשות מהכותב.
- שימוש בשם, כינוי תמונה או קול של אדם, לשם עשיית רווח.
- הפרת חובת סודיות לגבי עניין פרטי של אדם, שנקבעה בדין, בהסכם כתוב או בהסכם משתמע.
- שימוש או מסירה של ידיעה על עניין פרטי של אדם, שלא למטרתה המקורית.
- פרסום או מסירה של דבר שהושג בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.
- פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, בריאותו והתנהגותו ברשות היחיד.
האם ניתן לתבוע בגין פגיעה בפרטיות בהליכי גירושין?
ניתן לתבוע נזיקית בגין פגיעה בפרטית, גם ללא הוכחת נזק, עד לסך של 50,000 ₪, ואם הוכח שהייתה כוונה לפגוע בפרטיות עד לסך של 100,000 ₪. במקרים בהם נגרם נזק בעקבות הפגיעה בפרטיות, ניתן לתבוע גם בסכומים גבוהים יותר עבור הנזק שנגרם.
האם פגיעה בפרטיות בן זוג בגירושין היא עבירה פלילית?
עו"ד ביטון מסביר כי פגיעה בפרטיות בן הזוג בגירושין, עשויה להוות עבירה פלילית, שדינה עד 5 שנות מאסר, אם העבירה בוצעה במזיד.
האם בית המשפט יקבל ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות?
ראיות שהושגו תוך פגיעה אסורה בפרטיותו של בן הזוג, לא יהיו קבילות, ולא ניתן לעשות בהן שימוש בהליך המשפטי.
כך למשל אם גבר השיג ראיות המעידות על כך שאשתו בגדה בו באמצעות האזנת סתר אסורה, או באמצעות התקנת מצלמות אסורה בביתה, בית המשפט או בית הדין הרבני לא יורשו לדון בראיות אלה, לאור כך שהן הושגו תוך פגיעה בפרטיות.
חשוב להדגיש כי בית המשפט העליון פסק שהכלל חל לא רק על בית המשפט לענייני משפחה, אלא גם על בית הדין הרבני, שמחוייב לפסול את הראיות שהתקבלו תוך פגיעה בפרטיות.
מתי פגיעה בפרטיות בן זוג תיחשב חוקית?
פרסום מוגן
פרסום מוגן הוא פרסום מותר לפי סעיף 13 לחוק לשון הרע התשכ"ה-1965. פרסומים מותרים אלה מתייחסים בעיקרם למספר סוגי פרסום:
- פרסום בהליך משפטי – פרסום על ידי בעל סמכות שיפוטית, או פרסום על ידי בעל דין או בא כוחו, שנעשה תוך כדי הדיון המשפטי. לפיכך פרסום מסמכים רפואיים או משפטיים שנדרשים למהלך הדיון, במסגרת הדיון המשפטי, אינם מהווים פגיעה בפרטיות.
- פרסום שהמפרסם חוייב לפרסמו על פי דין או הוראת רשות מוסמכת – למשל במקרה של פרסום על פי הוראת המשטרה.
- פרסום של גופי ממשלה.
פגיעה בפרטיות בן זוג בתום לב
פגיעה בפרטיות בן זוג תותר אם יקבע שהיא נעשתה בתום לב, בנסיבות המנויות בחוק הגנת הפרטיות. למשל כאשר הפגיעה נעשתה בדרך של צילום ברשות הרבים והנפגע הופיע בו במקרה, כאשר לאדם הייתה חובה חוקית, מוסרית חברתית או מקצועית לעשות זאת, כאשר אדם מבקש להגן על עניין כשר שלו וכו'.
סיכול הראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות
בשורה התחתונה, הדרך הראשונית להתמודדות עם פגיעה בפרטיות מצד בן זוג בהליכי גירושין, היא קודם כל באמצעות סיכול הראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות שלכם, בבקשה לפסול את הראיה, כך שהראיה לא תשמש כנגדכם בהליך הגירושין.
בהמשך ברשותכם להגיש תביעה אזרחית נזיקית, על הפרת הפרטיות שלכם, שיכולה לזכות אתכם בעשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק. בנוסף באפשרותכם גם להגיש תלונה פלילית, על עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר.