התרת נישואין בישראל

כאשר בני זוג אינם בני אותה דת, או כשקיים ספק אם אחד מבני הזוג הוא יהודי, או שבני זוג הם חסרי דת – סמכות בית הדין הרבני בדבר נישואין וגירושין, בטלה. לכן, אם בני זוג כאלה מעוניינים להתגרש, הם צריכים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.

מי יכול לבקש התרת נישואין?

באשר לדת בני הזוג, הרי שלמעשה כל עוד לא מדובר בבני זוג ששניהם בוודאות יהודים, ייתכן שבני הזוג יכולים לבקש התרת נישואין. ואולם, תנאי זה, כשלעצמו, אינו מספיק. צריך להתקיים עוד תנאי אחד לפחות מבין התנאים הבאים:

• בני הזוג הם אזרחי מדינת ישראל
• בן הזוג שמעוניין להתגרש הוא אזרח מדינת ישראל ותושב מדינה זו
• בנוסף להיות בן הזוג שמעוניין להתגרש אזרח מדינת ישראל, הוא התגורר בישראל לפחות שנה במהלך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה להתרת הנישואין
• בן הזוג שמעוניין להתגרש הוא אזרח מדינת ישראל ונמצא במדינה זו בעת הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובאותה עת לא ניתן לערוך גירושין במקום מושבם האחרון של בני הזוג
• בן הזוג המעוניין להתגרש הוא תושב מדינת ישראל, שהיא גם מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג
• בן הזוג המעוניין להתגרש הוא תושב מדינת ישראל, ובמדינה זו התגורר במשך שנה לכל הפחות, בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין
• בן הזוג שמעוניינים להתגרש ממנו הוא תושב מדינת ישראל.

מה בן הזוג המעוניין בהתרת נישואין צריך לעשות?

בן הזוג המעוניין בהתרת נישואין, קרי להתגרש – הוא התובע – צריך להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תובענה להתרת נישואין, שהנתבע בה הוא בן הזוג השני. אם התובענה מוגשת על ידי שני בני הזוג, היא אינה כוללת נתבע. על התובענה לכלול את:

• שמותיהם המלאים של בני הזוג
• דתם של בני הזוג
• האזרחויות של בני הזוג
• מספרי תעודות הזהות/מספרי הדרכון של בני הזוג
• כתובתם של בני הזוג
• מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג
• תאריך נישואי הזוג, היכן נערך טקס הנישואין ולפי איזה דין
• הסבר מדוע מוגשת התובענה
• פרטיהם של ילדיהם המשותפים של בני הזוג, באם ישנם כאלה והם מתחת לגיל 18
• חוות דעת של מומחה לדין החוץ (אם התובענה נשענת על דין חוץ)

על התובענה להיות מוגשת בשלושה עותקים. כמו כן, יש לצרף אליה מסמכים, והם:

• תעודות הנישואין של הזוג, אם לתובע יש אותן או העתק מאומת שלהן, או אישור של הנישואין מהמדינה שבה נערכו
• תצהיר נלווה לתובענה, שהתובע מילא, בתוספת מסמכים המעידים על דתו של כל בן זוג
• תצהיר שהתובעים מילאו באשר לאימות העובדות שמצוינות בתובענה
• תמצית רישום ממרשם האוכלוסין באשר לתובע
• אם צורף מסמך בשפה שאינה עברית, יש לצרף את תרגומו לעברית ואת אישורו.

מה בן הזוג שמעוניינים להתגרש ממנו צריך לעשות?

בהנחה ובן הזוג שמעוניינים להתגרש ממנו – הוא הנתבע – מתנגד לתובענה, עליו להגיש כתב הגנה, בשלושה עותקים, ובו להסביר מדוע הוא מתנגד לתובענה. עליו לצרף לכתב ההגנה:

• תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לגביו
• תצהיר באשר לאימות העובדות שמצוינות בכתב ההגנה
• תצהיר נלווה לכתב ההגנה בתוספת מסמכים המעידים על דתו (אלא אם התובע צירף אותם)
• אם צורף מסמך בשפה שאינה עברית, יש לצרף את תרגומו לעברית ואת אישורו
• אם חוות הדעת של מומחה לדין החוץ שהתובע הגיש, אינה מתיישבת עם דעת הנתבע, יכול האחרון לצרף חוות דעת של מומחה אחר לדין החוץ.

התרת נישואין בהסכמה

אם שני בני הזוג מעוניינים בהתרת הנישואין, הם צריכים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להתרת נישואין בהסכמה. הם צריכים לצרף אליה תצהיר בחתימתם ומאומת על ידי עורך דין, וכן:

• את תעודת נישואיהם מתורגמת לעברית ואת האישור לכך
• את צילומי תעודת הזהות של כל אחד מבני הזוג
• תמציות רישום ממשרד הפנים, עם הפרטים של כל אחד מבני הזוג ובפרט הדת של כל אחד מהם
• טפסי 43א ו-43ב מאומתים על ידי עורך דין
• תצהיר בחתימת צד שלישי מאומת על ידי עורך דין, כאשר אחד מבני הזוג הוא חסר דת. על הצד השלישי להכיר היטב את בן הזוג חסר הדת כדי שיוכל לאשר שאותו בן זוג הוא אכן כזה.
• הבקשה מוגשת למזכירות של בית המשפט לענייני משפחה.

מה קורה אחרי שהתובענה להתרת נישואין מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה?

אחרי שהתובענה להתרת נישואין מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, פונה סגן נשיא ערכאה זו לראשי העדה הדתית של כל בן זוג, על מנת שיקבעו אם בני הזוג צריכים להתגרש על פי אותה דת.

בית המשפט לענייני משפחה מקבל את הקביעה המנומקת של ראש בית הדין הדתי תוך שלושה חודשים מהיום שבו נשלחת אליו הפנייה. אם ראש בית הדין הדתי צריך זמן נוסף על מנת לברר עובדות שונות, יכול סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה להעניק לו בעבור זה שלושה חודשים נוספים.

אם קבע ראש בית הדין הדתי שיש צורך בגירושין על פי אותה דת, בית הדין הדתי מקבל את כל הסמכויות מהחוק לשם ביצוע הגירושין, כמו שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, או סמכות לעצור אדם שלא התייצב לדיון שהוזמן אליו. בענייני הכריכה, כמו מזונות, משמורת ילדים וחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – לבית הדין אין סמכות לדון, אלא רק לבית המשפט לענייני משפחה.

לפי איזה דין מתבצעת התרת הנישואין?

אם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בהתרת הנישואין, הוא עושה זאת לפי הדין שחל על התרת נישואין במקום מושבם המשותף של בני הזוג. אם אין לבני הזוג מקום מושב משותף, בית המשפט לענייני משפחה דן בהתרת הנישואין לפי הדין שחל במדינה האחרונה שבה גרו בני הזוג יחד.

אם בני הזוג מעולם לא גרו יחד באותה מדינה, בית המשפט לענייני משפחה דן בהתרת הנישואין לפי הדין שחל במדינה שבני הזוג הם אזרחיה. אם האזרחויות של כל אחד מבני הזוג שונות זו מזו, בית המשפט לענייני משפחה דן בהתרת הנישואין לפי הדין שחל במדינה שבה נערכו נישואי בני הזוג.

אם אין כל אפשרות לבית המשפט לענייני משפחה להכריע לפי דין שחל על שני בני הזוג, בית המשפט יכול לדון לפי הדין שחל במקום המושב של אחד מבני הזוג, כפי שבית המשפט יראה לנכון.

האם לשם התרת הנישואין צריכים בני הזוג להתייצב בבית המשפט?

בני הזוג אינם צריכים להתייצב בבית המשפט לשם התרת נישואיהם. עם זאת, אם בית המשפט העליון מעוניין שבני הזוג יתייצבו בבית המשפט, יש לו סמכות לדרוש זאת.

פעולת התרת הנישואין נעשית על ידי שימוש במערכות מחושבות שישנן לכל עורך דין העוסק בדיני משפחה, ולכן בני הזוג אינם צריכים להתייצב לשם התרת הנישואין.

בנוסף, אם מדובר בהתרת נישואין שלא נרשמו במרשם האוכלוסין, חשוב לפנות לעורך דין לענייני משפחה, שכן כל אזרח ו/או תושב מדינת ישראל חייב, לכל היותר תוך 30 ימים מהיום שבו נישא, לדווח על נישואיו.

לסיכום, כל עוד לא מדובר בבני זוג ששניהם בוודאות יהודים, ייתכן שבני הזוג יכולים לבקש את התרת נישואיהם. בן הזוג המעוניין בהתרת נישואין צריך להגיש תובענה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. בתובענה צריכים להיכלל פרטים רבים, כמו מספרי תעודות הזהות של בני הזוג ותאריך נישואיהם, וכין יש לצרף אליה מסמכים שונים.

בן הזוג שמעוניינים להתגרש ממנו יכול להגיש כתב הגנה. גם אליו יש לצרף מספר מסמכים. אם שני בני הזוג מעוניינים בהתרת נישואיהם, הם צריכים להגיש לבית המשפט בקשה להתרת נישואין בהסכמה. לאחר הגשת התובענה להתרת נישואין, קובעים ראשי העדה הדתית של כל בן זוג, האם על בני הזוג להתגרש על פי אותה דת.

אם לבית המשפטי לענייני משפחה יש סמכות לדון בהתרת הנישואין, התרת הנישואין מתבצעת, בעיקרון, לפי הדין שחל על התרת נישואין במקום מושבם המשותף של בני הזוג. בני הזוג לא צריכים להתייצב בבית המשפט לשם התרת נישואיהם.

מה המחיר של התרת נישואין?

מחיר הליך התרת נישואין תלוי בעיקר במידת ההסכמה של בני הזוג. אם יש הסכמה בין בני הזוג, ההליך יהיה זול באופן משמעותי.

מחיר אגרה בהליך התרת נישואין הוא 536 ₪, מחיר אגרה בהליך אישור הסכם גירושין בין בני זוג הוא 505 ₪.

בנוסף לעלויות האגרה, ישנה עלות שכר טרחת עורך דין. עורך דין בעל ניסיון בהתרת נישואין, יסייע לכם להתיר את הנישואין ולערוך הסכם שיחסוך לכם התדיינויות משפטיות יקרות.

מחיר שכר הטרחה לרוב נע בין 5,000-50,000 ₪, ותלוי באופי ההסכם שתערכו.

לעומת זאת, אם הצדדים ינהלו הליך התרת נישואין ללא הסכמה, ההליך יהיה יקר יותר באופן ניכר.

נוסף על מחיר האגרה להליך התרת הנישואין, תאלצו לשלם גם את האגרות על כל תביעה שתגישו (מזונות, משמורת, רכוש), ועל כל בקשה שתגישו במהלך ההליך, סכום שיכול להגיע לכמה אלפי שקלים.

כמו כן עלות שכר טרחת עורך דין תהיה גבוהה בהרבה, והיא לרוב רק מתחילה בסכומים של 40,000 ₪ ומעלה.

כיצד מתמודדים עם בן זוג שלא מעוניין בהתרת נישואין?

במקרים בהם בן זוג לא מעוניין בהתרת נישואין, יש להגיש תביעה להתרת נישואין ללא הסכמה.

בתביעה עליכם לפרט את הסיבות בגינן אתם מבקשים להתיר את הנישואין. עילות אלה יכולות להיות: סכסוך זוגי, עזיבת הבית וכל עילה המעידה על כך שהנישואין תמו.

לאחר שתגישו את התביעה, בן הזוג יאלץ להשיב על האמור בתביעה, ובית המשפט ינהל דיונים במסגרת ההליך.

לבסוף בית המשפט יכריע האם יש להתיר את הנישואין. חשוב לדעת, שבשונה מבית הדין הרבני, בית המשפט יכול להתיר את הנישואין גם אם אין הסכמה של בן הזוג, אם הוא התרשם כי הנישואין תמו.

מדוע כדאי להתיר את הנישואין?

לעיתים בני הזוג תוהים מה הטעם בהתרת הנישואין, והאם הם יכולים להמשיך בחייהם, לוותר על ההליך, ולהישאר נשואים על הנייר.

חשוב לדעת שכדאי להתיר את הנישואין, ולא להשאיר קצוות פרומים.

בני זוג שיישארו נשואים, לא יוכלו להינשא בעתיד עד שלא יתירו את נישואיהם. אם עכשיו זה נראה לכם הליך מורכב, ככל שתחכו יותר, יהיה לכם קשה יותר לחזור לאחור ולהידרש לנהל שוב הליך משפטי עם בן הזוג לשעבר.

ממילא עם הפרידה אתם נדרשים לחלק ביניכם את הרכוש, ולהסדיר את המשמורת והמזונות באופן רשמי, בהסכם גירושין או בהליכים משפטיים בבית המשפט.

כדאי לסיים את כל המלאכה באותה העת, מאשר להיאלץ לנהל את הליך התרת הנישואין, בעת מאוחרת יותר.