Divorce-Law_MainPic תהליך גירושין
Divorce-Law_MainPic תהליך גירושין
פנייה לייעוץ אישי



    תביעת גירושין ברבנות

    בית הדין הרבני, הנקרא בפי העם "הרבנות", הוא הגוף המוסמך לדון בתביעת גירושין של בני זוג יהודים. גם אם התחתנו בחתונה אזרחית בחו"ל, אזי תוגש תביעת גירושין ברבנות.

    משך הזמן שאורכת תביעת גירושין ברבנות, תלוי מאוד בבני הזוג  עצמם: האם תביעת גירושין הוגשה בהסכמה, האם ע"י צד אחד בלבד, מהן הסוגיות הכרוכות בתביעת גירושין, האם ישנם ילדים בתא המשפחתי ושאלות נוספות.

    תוכן עניינים

    כיצד נפתחת תביעת גירושין ברבנות?

    תביעת גירושין ברבנות מוגשת לבית הדין הסמוך למקום מגורי בני הזוג והוא הקונה לו סמכות מקומית בתיק הגירושין. כמו בכל מוסד ממשלתי, גם בבית הדין יש לשלם את האגרות המתאימות בטרם נפתח התיק, ואלו הן האגרות העיקריות:

    1. אגרת פתיחת תיק גירושין – 391 ₪
    2. אגרת בקשה לחלוקת רכוש – 508 ₪
    3. הוצאת תעודת גירושין – 279 ₪.

    לאחר תשלום האגרה, יש להגיש למזכירות בית הדין טופס "פתיחת תיק גירושין והכרוך בגירושין". לטופס מצורפים תעודות זהות, תעודת נישואין, כתב תביעה ועוד. הטופס חייב להכיל את כל הנושאים והסוגיות הכרוכות בתביעת גירושין ברבנות, או סוגיות שבני הזוג בחרו לכרוך אותן בתביעת גירושין ברבנות, כמו מזונות, חלוקת רכוש ועוד.

    יש לציין בטופס את עילת הגירושין, במקרה שתביעת גירושין הוגשה שלא בהסכמה, את בקשות בני הזוג באשר להסדרי הראייה, משמורת ואם יש צורך בהוצאת צווים דחופים כמו צו איסור יציאה מן הארץ או צו הרחקה, הרי שיש לציין זאת.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      האם הגשת תביעת גירושין ברבנות מיטיבה עם הגבר או עם האישה?

      קיימת דעה רווחת בציבור לפיה הגשת תביעת גירושין ברבנות, מיטיבה עם הבעל ולא עם האישה ולכן גברים רבים מעדיפים למהר ולהגיש את תביעת הגירושין בבית הדין ולכרוך עימה אף את העניינים הממוניים. אולם המצב אינו כך. כל מקרה נבחן לגופו וקשה להעריך מראש מהי הערכאה השיפוטית שתיטיב עם המתדיין. ניתן כמה דוגמאות:

      1. כידוע, רכושם המשותף של בני הזוג נחלק עפ"י חוק יחסי ממון הקובע כי רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, נחלק ביניהם, גם נכס הרשום ע"ש אחד מבני הזוג באופן בלעדי. לעיתים פוסק בית הדין בסוגיה זו עפ"י ההלכה היהודית לפיה הבעלים של הנכס הוא זה הרשום והידוע. אם ראה בית הדין שבמקרה מסוים נכון לפסוק כך, הרי שהדבר לטובתו של בעל הרכוש הרשום בין אם הוא הגבר או האישה.
      2. אישה שבגדה בבעלה מאבדת את כתובתה. אישה שהוכיחה כי בעלה בגד בה, זכאית לכתובתה. במקרים רבים הסכומים הרשומים בכתובה הם גבוהים מאוד ונובעים מכך שהגבר לא היה מודע למשמעות המשפטית של הכתובה, שכעת הוא מחויב לפורעה.
      3. בית הדין נוטה לחייב את הבעל במזונות אשתו באופן מוחלט יותר מאשר בבית המשפט למשפחה. בית המשפט לוקח בחשבון בחשבו את דמי המזונות, גם את יכולת ההשתכרות של האישה, בניגוד לבית הדין השואב את סמכותו מההלכה היהודית הרואה את הבעל כאחראי לזון את אשתו בכל מצב.

      כיוון שהסמכות העיקרית לדון בעניינים הרכושיים היא של בית המשפט למשפחה, הרי שעל מנת שבית הדין יקנה לו סמכות, חייב מגיש תביעת הגירושין לכרוך את הענייני הללו בתביעה הראשונית. המועד הקובע הוא מועד הגשת התביעה לערכאה המשפטית.

      כדי שכריכת העניינים הממונים בתביעת גירושין ברבנות תתברר, היא חייבת לעמוד במספר מבחנים שקבעה הפסיקה:

      1. כנות התביעה – הוכחת רצון אמיתי להתגרש
      2. כנות הכריכה – האם מדובר בכריכה עניינת ונחוצה או מתריסה
      3. בקשה מפורשת לכריכה – כתב התביעה חייב לפרט באופן ברור את כל העניינים הרכושיים והאחרים שמגיש התביעה מעונין לכרוך בתביעת גירושין ברבנות

      באלו מקרים תביעת גירושין ברבנות אינה אפשרית?

      ישנם מקרים שבהם מוגשת תביעת גירושין ברבנות באופן חד צדדי ע"י אחד מבני הזוג, אולם עילת הגירושין שצוינה בטופס פתיחת התיק, אינה מוכרת בהלכה היהודית כעילה המצדיקה גירושין. בין העילות המוצדקות ניתן למנות: בגידה, מומים, עקרות ועוד.

      חשוב להדגיש כי אף בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין כיוון שלא רצו בחתונה מסורתית, גם הם חייבים להגיש תביעת גירושין ברבנות ולקבל גט לחומרא.

      ישנם מקרים שבהם תביעת הגירושין מועברת לבית המשפט לענייני משפחה ואינה נידונה בבית הדין, למשל, כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי. לאחר שבית הדין קובע כי אינו מוסמך לדון בתביעת הגירושין שהוגשה לו, התביעה מועברת לבית המשפט המבצע הליך של התרת נישואין או במקרים מסוימים, מועברת לבית הדין הדתי של בני הזוג.

      ובקצרה: תביעת גירושין ברבנות נפתחת בבית הדין הקרוב למקום מגורי בני הזוג, באמצעות הגשת טופס הכולל בתוכו את כתב התביעה וכל העניינים שמגיש התביעה מעוניין לכרוך בה כמו העניינים הממוניים, מזונות, משמורת, הסדרי ראייה ועוד. ישנם מקרים שבהם בית הדין מגיע למסקנה כי הוא אינו הערכאה השיפוטית המתאימה, למשל אם אחד מבני הזוג הוכח כלא יהודי, במקרה זה התביעה עוברת לבית המשפט למשפחה המבצע הליך התרת נישואין.

      *יובהר בזאת כי האמור באתר תהליך גירושין – Divorce-Law אינו תחליף לייעוץ משפטי, אין בו משום חוות דעת או המלצה משפטית. העושה שימוש באתר, עושה כן על דעתו ובאחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-2315790 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף