הוכחנו שהדירה בקיבוץ בבעלות האישה, שייכת לשני בני הזוג. הדירה חולקה בהוגנות!

תקציר:

בני זוג שחיו כידועים בציבור והביאו 2 ילדים לעולם נפרדו לאחר 15 שנות זוגיות. האישה שהייתה חברת קיבוץ ולפיכך דירת המגורים נרשמה על שמה בלבד,

סירבה לחלק את דירת המגורים בין הצדדים בחלקים שווים. האיש ביקש חלוקה הוגנת ושווה של דירת המגורים בה השקיע את מיטב כספיו, ואף שיפץ אותה במו ידיו. בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו, לפיה דירת המגורים הינה רכוש משותף לשני בני הזוג, ושיש לחלק אותה בחלקים שווים בין בני הזוג.

רקע:

בני זוג קיימו מערכת יחסים במשך 15 שנים, בהן הביאו לעולם שני ילדים. האישה, שהתקבלה כחברת קיבוץ כמה שנים בטרם לתחילת הקשר, קיבלה בתחילת הקשר הזוגי בינה לבין האיש, זכות לשיוך מגרש על שמה, בו דירת מגורים, שנרשמה גם היא על שמה. כמה שנים לאחר מכן, עברו בני הזוג להתגורר יחד בדירת המגורים בקיבוץ, הרשומה על שם האישה.

האיש עמל ויזע על שיפוץ הדירה במו ידיו, ומימן יחד עם האישה את עלות השיפוץ. כמו כן, האיש תרם תרומה כספית רבה למשק הבית המשותף, בלעדיה לא הייתה לאישה היכולת לממן את התשלומים לשיוך הדירה, והדירה לא הייתה יכולה להירשם על שמה.

לאחר 15 שנות זוגיות ושני ילדים משותפים, נפרדה דרכם של בני הזוג. האיש פנה למשרדנו וביקש לחלק את הרכוש המשותף באופן שווה והוגן, אך האישה סירבה לכך.

האתגרים עמם התמודדנו בתיק זה:

על אף רצונו ההוגן של האיש לחלק את דירת המגורים המשותפת בהתאם להלכת השיתוף באופן שווה הוגן וצודק בין הצדדים, האישה סירבה לחלוקה זאת. כך גם לאחר שבית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתנו לפיה דירת המגורים היא משותפת לשני בני הזוג ויש לחלק אותה בחלקים שווים, האישה לא קיבלה את פסק הדין ופנתה לערער לבית המשפט המחוזי.

בבית המשפט המחוזי התקבל הערעור של האישה, באופן חלקי. בית המשפט המחוזי קבע בהתאם לעמדתנו שהדירה היא רכוש משותף, אך יש לחלק אותה באופן לא שוויוני, כך שהאיש יזכה רק לרבע מהדירה.

נאלצנו להתמודד עם אתגר זה ולפנות בערעור לבית המשפט העליון. בבית המשפט העליון נדרשנו להוכיח שהדירה היא רכוש משותף לבני הזוג, ושהאיש זכאי למחצית מהזכויות בה.

ההישגים שלנו:

1. הוכחנו שבני הזוג היו שותפים ברכוש באופן שוויוני במהלך חיי הזוגיות.
2. הוכחנו שהאיש השקיע כספים במשק הבית המשותף, בלעדיהם האישה כלל לא הייתה יכולה לרשום את הדירה על שמה.
3. הוכחנו שהאיש עמל במו ידיו על שיפוץ הדירה.
4. בתי המשפט בכל הערכאות קיבלו את עמדתנו שהדירה הינה רכוש משותף של בני הזוג.
5. בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו שיש לחלק את הדירה בין בני הזוג בחלקים שווים.
6. משמעות ההחלטה היא שהאיש זכאי למחצית הזכויות בדירה ובמגרש, בסך הקרוב למיליון ₪.