חלוקת רכוש בין בני זוג – דעו מהן זכויותיכם!

העיקרון בחלוקת רכוש בין בני זוג: כל הכנסה במהלך הנישואין מתחלקת חצי-חצי.

העיקרון שמנחה את חלוקת הרכוש בין בני הזוג הוא שכל הכנסה שהכניס אחד מבני הזוג במהלך הנישואין מתחלקת באופן שווה. גם כאשר רק אחד מכם עבד והשני לא עבד כלל – החלוקה צריכה להיות שווה.

הנימוק לכך הוא שבדרך כלל בנישואין בני הזוג מתחלקים במטלות לפי הצורך, כך שגם הצד שאינו עובד תורם את חלקו בגידול הילדים או בתחזוקו השוטף של הבית ולפיכך בסופו של דבר שני הצדדי תרמו את חלקם למאמץ המשותף של המערכת הזוגית.

למעשה אין לאף אחד מכם צורך להוכיח שהוא תורם למאמץ המשותף. ישנה חזקה אוטומטית, שכמעט ולא ניתנת לסתירה, שבני זוג נשואים החיים תחת גורת גג אחת תורמים בשווה למאמץ המשותף. יתירה מזאת – גם במקרה שאחד מבני הזוג חלה ולא יכול לתרום, הפסיקה קובעת שאין בכך כדי לקבוע שאינו שותף במאמץ המשותף ודי בכך שכל אחד עושה כפי יכולתו.

הגדרת הרכוש כוללת את כל סוגי הנכסים, ובכלל זה: נכסי מקרקעין, נכסי מיטלטלין, נכסים עסקיים לרבות מוניטין עסקי, מניות, קופות גמל, חסכונות, זכויות פנסיוניות וכל זכות בעלת ערך כלכלי שנצברה במהלך הנישואין. לרישום של רכוש על שמו של אחד הצדדים אין משמעות בהקשר הזה, וגם דירה שנרשמה על שם אחד מבני הזוג מתחלקת שווה בשווה אם היא בכלל הנכסים שנרכשו על ידי המאמץ הזוגי המשותף.

נכסים שלא הגיעו על ידי מאמץ משותף אינם מתחלקים בשווה

לעומת זאת נכסים שידוע בבירור שלא הגיעו על ידי המאמץ הזוגי המשותף, אינם נכללים בכלל החלוקה השוויונית. משום כך נכסים שהיו לבני הזוג עוד קודם הנישואין אינם מתחלקים חצי-חצי אלא כל אחד נוטל את הנכסים שלו. כמו כן נכסים שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה אינם מתחלקים שווה בשווה כיוון שנכסים אלו לא הגיעו על ידי מאמץ משותף.

אך כאשר ישנה הוכחה לכך שהייתה כוונה ברורה של הצדדים לשתף אחד את השני גם בנכסים שלא הגיעו על ידי מאמץ משותף, יתכן וגם הנכסים האלו יתחלקו שווה בשווה.

דוגמה אפשרית לנכסים כאלה, היא דירת מגורים בה גרו בני הזוג תקופה ארוכה מאד, שיתכן ולמרות שהייתה שייכת לאחד מן הצדדים עוד טרם הנישואין, בכל זאת כיוון שגרו בה כל כך הרבה זמן – קיימת חזקה שהייתה כוונה לשתף בה את בן הזוג השני.

שתי צורות לחלוקת רכוש בין בני זוג – "הלכת השיתוף" ו-"הסדר איזון משאבים"

אם מועד הנישואין שלכם קדם ל-1.1.1974 חלה עליכם "הלכת השיתוף" ומכוחה תחלקו את הנכסים בשווה, אך אם מועד נישואיכם חל ממועד זה ואילך חל עליכם "חוק יחסי הממון בין בני זוג – הסדר איזון משאבים". הלכת השיתוף, כשמה, היא יצירה משפטית של בית המשפט שנקבעה לפני שנחקק חוק יחסי הממון שנכנס לתוקף ב-1.1.1974. לפיכך, על בני זוג שנישאו טרם כניסת החוק לתוקף, חלה עדיין הלכת השיתוף.

כשמדובר בבני זוג "הידועים בציבור", כלומר שאינם נשואים אלא ידועים כבני זוג, חלה הלכת השיתוף גם אם הפכו לבני זוג גם לאחר התאריך הנ"ל, וזאת משום שחוק יחסי ממון אינו חל על בני זוג שאינם נשואים.

למעשה העיקרון המוביל את חזקת השיתוף ואת חוק יחסי הממון הינו זהה – חלוקה שווה של כל הנכסים שהכניסו בני הזוג במהלך הנישואין למעט מתנה או ירושה, אך ההבדל העיקרי הוא שחזקת השיתוף היא שותפות מלאה בכל הנכסים כבר בזמן הנישואין, כך שבכל שעה יכול להחליט אחד מבני הזוג לפרק את השותפות, לעומת חוק יחסי הממון שחל רק כאשר הנישואין פוקעים על ידי גירושין או מוות של אחד מבני הזוג.

חלוקת רכוש בין בני זוג – סיכום

בסקירה זו הוצגו מספר עקרונות וקווי יסוד מנחים בחלוקת רכוש בין בני זוג, אך אין ברשימה זו משום מיצוי כל הזכויות. לכל סיפור גירושין יש מאפיינים משלו ולכל בני זוג יש את מערכת היחסים המיוחדת לו, ומשום כך יש לברר היטב את הפרטים המיוחדים למערכת הזוגית שלכם ולהיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום.