ערעור לבית הדין הרבני הגדול

קיבלתם החלטה או פסק דין בבית הדין הרבני ואינכם יודעים מה זכויותיכם והאם ניתן לערער עליה? ערעור לבית הדין הרבני הגדול הוא הליך משפטי שמצריך ידע והבנה בסדרי הדין של בתי הדין הרבניים.

לא בכל מקרה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ויש לדעת האם הנסיבות מתאימות להגשת ערעור וכיצד עליכם לפעול במקרים בהם אין זכות אוטומטית להגשת ערעור. לשם כך, חשוב שתכירו את סדרי הדין הנוגעים לערעור במערכת בתי הדין הרבניים.

מתי קמה זכות ערעור בהליכי גירושין לבית הדין הגדול?

הזכות לערער לא קמה בכל שלב בהליך המשפטי בבית הדין הרבני אלא רק בנסיבות מסויימות:

ערערו בזכות לבית הדין הרבני הגדול

כאשר מתקבלת החלטה סופית שמסיימת את ההליך, למשל החלטה על מזונות או על זמני שהות, מוקנה זכות לכל אחד מהצדדים להגיש ערעור במשך 30 יום לאחר מתן ההחלטה, אלא אם בית הדין אישר אחרת. בכל החלטה שאינה סופית, לא קמה זכות אוטומטית לערעור לבית הדין הרבני הגדול.

ערעור ברשות לבית הדין הרבני הגדול

כאשר מתקבלת "החלטת ביניים" בבית הדין הרבני שהינה חלק מההליך והיא זמנית ואינה מסיימת את ההליך, למשל החלטה על מזונות זמניים או על מזונות אישה, לא מוקנת לצדדים זכות ערעור. הסיבה לכך היא שמדובר בהחלטה שעוד עתידה להשתנות עם המשכות ההליך, ועל כן אינה מזכה אוטומטית בזכות ערעור.

אף על פי כן, ניתן להגיש בקשה לקבל רשות ערעור בבית הדין הגדול. בית הדין הרבני הגדול רשאי לאשר את הבקשה ולדון בערעור. המועד להגשת בקשת הרשות לערעור הוא במשך 10 ימים לאחר מתן ההחלטה, אלא אם ניתן אישור להגישה בחלוף הזמן.

על מה ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול?

ניתן לערער על החלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול. גם במקרה שההחלטה ניתנה ללא כל נימוק, ניתן להגיש ערעור (או בקשת רשות ערעור) לבית הדין הרבני הגדול, שיורה לבית הדין הרבני האזורי לנמק את החלטתו.

מה סמכויותיו של בית הדין הרבני הגדול?

ביטול החלטות בית הדין הרבני האזורי – במקרים בהם הוגש ערעור או בקשת רשות ערעור. בסמכות בית הדין הרבני הגדול לבטל החלטה במקרים של טעויות בהלכה, טעויות בעובדות, טעויות בהחלטה ובמקרים של פגמים בניהול ההליך.

לדון בבקשות ערעור גם בחלוף מועד הערעור – הכלל של "סופיות הדיון" לא קיים בבית הדין הרבני, ועל כן בסמכותו לדון בבקשות ערעור גם זמן רב לאחר שחלף המועד להגשת הבקשה. כך למשל במקרים בהם יש בידיכם ראיות חדשות שלא היו ידועות לכם באותו הזמן, בית הדין הרבני הגדול עשוי לדון בהן גם במקרים שחלף זמן מאז ניתן פסק הדין.

בקשה ל"סתירת הדין" – בסמכות בית הדין הרבני הגדול לדון בבקשה לשינוי פסק דין. במקרים בהם מתגלות ראיות חדשות או במקרים של שינוי נסיבות, במקום לערער על פסק הדין, ניתן להגיש בקשה לסתירת הדין לבית הדין הרבני הגדול שידון מחדש בפסק הדין, וזאת גם לאחר שפסק הדין כבר חלוט ולא ניתן לערער עליו.

האם ניתן לערער על החלטה של בית הדין הרבני הגדול?

בית המשפט העליון ככלל אינו מהווה ערכאת ערעור רגילה של בתי הדין המיוחדים (בית הדין לעבודה, בית הדין הרבני, בית הדין השרעי וכו').

יחד עם זאת, ניתן לעתור כנגד פסק דין סופי של בית הדין הרבני הגדול בשבתו של בית המשפט העליון כבג"צ (בית משפט גבוה לצדק), בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. המשמעות היא שלא מדובר בערעור רגיל לערכאה שלמעלה, אלא ערעור רק במקרים בהם נפל פגם מהותי בהחלטה הפוגע בצדק.

פגם מהותי בהחלטה הוא מקרה חריג, והטענה תתקבל רק במקרים בהם יוכח כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו, פסק הדין נוגד את הוראות החוק, פסק הדין הוא בניגוד לכללי הצדק הטבעי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק.

ייחודיות הערעור במערכת בתי הדין הרבניים

בשורה התחתונה, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי במקרים בהם ישנן טעויות בפסק הדין, בעובדות, בחוק, בהלכה או בניהול ההליך. בנוסף ניתן גם להגיש בקשה לקבל רשות ערעור על החלטות זמניות של בית הדין האזורי.

לבית הדין הרבני הגדול הסמכות לדון בערעור גם בחלוף הזמן במקרים בהם יש שינוי נסיבות או שמתגלות ראיות חדשות. כמו כן במקרים אלו, ניתן אף להגיש בקשה לשינוי פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול, במקום לעתור לבג"צ, עתירה שסיכוייה להתקבל אינם גבוהים.