ביהמ"ש: צו ההורות הפסיקתי לא יבוטל, גם במקרה של נתק מהילד

בנות זוג ניהלו קשר זוגי, נישאו זה לזו, ובהחלטה משותפת גם תכננו היריון. מיד לאחר הלידה, ניתן צו הורות פסיקתי לבת הזוג של האם היולדת, שהוכרזה כהורה של הילד. כשלושה חודשים לאחר לידתו, נפרדו דרכן של בנות הזוג, והן ביקשו לבטל את צו ההורות הפסיקתי שניתן.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע פעם נוספת, שצו הורות פסיקתי, כמוהו כצו אימוץ, והוא לא יבוטל רק בשל נתק בין הורה לילדו, אלא אך ורק במקרים חריגים ביותר, כפי הקבוע בחוק האימוץ. לפיכך פסק בית המשפט שצו ההורות הפסיקתי שניתן, לא יבוטל.

האימהות הסכימו על ביטול צו ההורות הפסיקתי שניתן

בנות זוג ניהלו קשר רומנטי במשך כחמש שנים, ונישאו בהליך אזרחי. בהחלטה משותפת הסכימו בנות הזוג לעבור הליך הפרייה חוץ גופית, ואף רכשו מנות זרע מאותו התורם, כך שאם ייוולדו ילדים נוספים מהאם השנייה, הם יהיו גם אחים ביולוגיים.

במהלך הליכי ההפריה, הגישו בנות הזוג בקשה לצו הורות פסיקתי, ומיד לאחר לידת התינוק, בנה הביולוגי של אלמונית, ניתן צו ההורות הפסיקתי שהכריז שפלונית היא אמו של הילד.

כשלושה חודשים לאחר שנולד התינוק, בנות הזוג נקלעו למשבר חמור ביחסיהן. אלמונית לקחה עמה את התינוק ועברה להתגורר בבית הוריה. בתחילה ניסתה פלונית לקיים קשר עם התינוק, אך הקשר היה רצוף בקשיים, וכעבור כשלושה חודשים נוספים הקשר נותק, ומאז פלונית לא ראתה עוד את התינוק.

בחלוף כחצי שנה נוספת, פנתה אלמונית לבקש את ביטול צו ההורות הפסיקתי שניתן לפלונית, פלונית הביעה את הסכמתה לביטול צו ההורות, אך היועץ המשפטי לממשלה שייצג את עמדת המדינה, התנגד לביטול הצו.

הורים לא יכולים להתגרש מילדיהם

עו"ד שי קדמי מסביר כי עמדת המדינה הייתה שאין לבטל צו הורות פסיקתי שניתן, אלא על פי התנאים שנקבעו בחוק האימוץ. לעמדת המדינה, יחד עם הזכויות שהורה מקבל עם מתן צו הורות פסיקתי, חלות גם כל החובות של הורה, שלא ניתן להסיר, גם בהסכמה של שני ההורים, אלא במקרים חריגים ביותר.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את עמדת המדינה, וקבע כי הורים לא יכולים להתגרש מילדיהם, גם כאשר הם עצמם מתגרשים.

צו הורות פסיקתי כמוהו כצו אימוץ וכמוהו כהורות ביולוגית, והוא סופי. כפי שלא ניתן לבטל את הורותו הביולוגית של הורה בהסכמתו, כך גם במקרה של צו הורות פסיקתי, מדובר בצו שאינו הפיך, אלא במקרים חריגים ביותר, המנויים בחוק האימוץ.

כך למשל במקרים בהם יש הזנחה קשה של הילדים, מעורבות הרווחה, או כל סיבה חריגה אחרת שלא הייתה ידועה בעת מתן הצו, או כשטובת הקטין מחייבת זאת.

נתק בין הורה לילד, כשלעצמו, אינו נסיבה חריגה שמצדיקה את ביטול צו ההורות הפסיקתי

השופטת מיכל ברדנשטיין, קבעה שבמקרה זה, אין כל נסיבה חריגה המצדיקה את ביטול צו ההורות הפסיקתי. אמנם בנות הזוג התגרשו וקיים נתק בין פלונית לתינוק, אך אין בכך מספיק כדי לבטל את הורותה, ואת החובות המוטלים עליה מן הורות זו.

השופטת הביעה תקווה שאת הנתק בין התינוק לפלונית ניתן לתקן, גם אם לא כעת, אולי ביום מן הימים. ביטול צו ההורות, יסתום את הגולל על אפשרות משפטית עתידית, לחדש את הקשר בין פלונית לבין הילד.

לבסוף פסקה השופטת, שחרף הנתק, אין לבטל את צו ההורות הפסיקתי. השופטת הוסיפה כי בהתחשב בנסיבות של הנתק, בהסכמתה של פלונית, ובהתחשב בעמדת היועמ"ש, ברשותה של אלמונית לבקש אפוטרופסות בלעדית על הילד, עד למתן החלטה אחרת.

השוואת מעמדו של צו ההורות הפסיקתי למעמדו של צו אימוץ

צו הורות פסיקתי, הוא צו שניתן לבני הזוג של הורה ביולוגי, אם הייתה החלטה משותפת להביא את הילד לעולם, והצדדים עמדו בכל התנאים שקבע היועמ"ש.

צו הורות פסיקתי הוא שווה ערך לצו אימוץ ולהורות ביולוגית, והוא נותן להורה שהוכר ככזה את כלל הזכויות של כל הורה, מאמץ או ביולוגי.

עם הזכויות הללו באות גם החובות. בדומה להורה ביולוגי והורה מאמץ, שאינו יכול לוותר על חובתו לדאוג לילדיו, גם על הורה שקיבל צו הורות פסיקתי, יחולו כל החובות של הורה, מעצם הורותו, לרבות אי יכולתו לבטל את הורותו, אלא במקרים חריגים ביותר.

כך בנות זוג לשעבר, שהסכימו לבטל את צו ההורות שניתן לבת הזוג, גילו שלא ניתן לבטל את צו ההורות הפסיקתי, גם במקרים של גירושין ונתק ממושך בין האם לילד, ואפילו שניתנה הסכמתן המשותפת.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 10409-04-19 אם א' נ' אם ב'