עפ"י חוק שיפוט בתי דין רבניים, הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין, נתונה לבית הדין הרבני. ישנם זוגות אשר אינם מעוניינים להתחתן בטקס נישואין דתי ממגוון סיבות כמו: איסור הלכתי (כוהן וגרושה) רצון להימנע מלהזדקק לשירותי הדת הניתנים במדינה מטעמים אידאולוגיים, חיפוש אחר "משהו אחר", שילוב נישואין מהירים עם חופשה בחו"ל ועוד.
רוב הזוגות שבחרו להתחתן בנישואין אזרחיים, נישאו בקפריסין, מדינה קרובה וזולה שבה הליך הנישואין מהיר וזמין. אולם גם זוגות שנישאו בהליך נישואין אזרחיים, כאשר הם מעוניינים להפריד כוחות ולפתוח בהליך גירושין בנישואין אזרחיים, חייבים לפנות לבית הדין הדתי לקבלת גט.
חשוב להדגיש כי כדי שזוג שנישא בנישואין אזרחיים יוכר כזוג נשוי בארץ, עליו להירשם במרשם האוכלוסין ולצרף את האסמכתה לנישואיו התקפים לפי חוק המדינה שבה נישאו.
מתי הליך גירושין בנישואין אזרחיים מתבצע אך ורק בבית דין רבני?
בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים והם אזרחי המדינה, תביעת הגירושין שלהם תוגש לבית הדין הרבני, בדרך כלל הליך גירושין בנישואים אזרחיים קצר יותר מהליך רגיל מכיוון שלא נדרשות חקירות באשר לעילת הגירושין וכו'.
מדוע בני הזוג חייבים להתגרש בבית דין רבני? זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים הם בגדר "ספק נשואים" עפ"י ההלכה היהודית. אישה שתרצה להתחתן שוב ולא קיבלה גט מבעלה, מסתכנת בכך שהילד שייוולד לה, יהיה בחזקת ממזר ופסול נישואין. לכן בית הדין מחייב אף בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים לקבל "גא לחומרא" גט המוציא אותם מספק נשואים ומבטל את נישואיהם. בכך מתאפשר לבני הזוג להינשא שוב ללא חשש ממזרות של יוצאי חלציהם.
גם במקרה של גירושין מנישואין אזרחיים, מתקיים "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה. היינו, אם הקדים בן הזוג וכרך בתביעתו בבית הדין את ענייני הרכוש והילדים, הרי שבית הדין יקנה סמכות לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושין. אם בית המשפט קנה לו סמכות, הרי שהדיון יתפצל בין העניינים הכרוכים בגירושין שיידונו בבית המשפט, לבין הגירושין עצמם שיידונו בבית הדין הרבני.
אם הדין במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר זאת, הרי שהם יכולים להתגרש תחת הדין הזר מבלי לפנות כלל לבית הדין הדתי בארץ.
הליך גירושין בנישואין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה
כאשר קיים ספק ביהדותו של אחד מבני הזוג שנישאו בנישואין אזרחיים, על בית הדין להכריע מהו ההליך הנכון לגירושין. אם לאחר חקירה ובדיקה של בית הדין עולה כי בן הזוג הוא יהודי על פי ההלכה, הרי שהליך הגירושין יימשך בבית הדין הדתי. אם מתברר לאחר בדיקה כי אכן אחד מבני הזוג אינו יהודי, הרי שלבית הדין אין סמכות עניינית לדון בגירושין, וההליך עובר לבית המשפט לענייני משפחה.
הליך גירושין בנישואים אזרחיים המתבצע בבית המשפט למשפחה, מכונה "הליך להתרת נישואין". לבקשה יש לצרף אסמכתאות המעידות כי הנישואין האזרחיים בוצעו עפ"י חוק המדינה שבה התקיימו. לאחר שבית המשפט מאשר את תקינות ההליך, הרי שהוא מוציא פסק דין של התרת נישואין.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון אף בתביעות גירושין של בני זוג שאינם שייכים לאחת מהעדות הדתיות המוכרות בארץ ואין להם ערכאה שיפוטית ייחודית הקונה סמכות.
בני זוג מאותו המין שנישאו בנישואין אזרחיים, מגישים בקשה להתרת נישואין רק בבית המשפט כיוון שבית הדין הרבני אינו מכיר כלל בנישואין בין בני אותו מין.
גירושין של בני זוג מעדות דתיות שונות המוכרות בישראל, שנישאו בנישואין אזרחיים, מוגשות לבית הדין הדתי שאליו הם שייכים, למשל: בית הדין השרעי וכו'.
גם במקרה של הליך גירושין מנישואין אזרחיים מוסמכת הערכאה השיפוטית להוציא צווים לבקשת אחד מן הצדדים כמו, צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו הרחקה ועוד. אם בן הזוג שחויב במתן הגט מסרב למלא אחר פסק הדין, הרי שהוא עלול לספוג את הסנקציות הקבועות בחוק כמו: שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מן הארץ, מעצר, קנסות כספיים ועוד.
הליך גירושין בנישואין אזרחיים – היבטים כלכליים
גם לבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, מומלץ לחתום על הסכם ממון. הסכם זה מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף במקרה של פרידה, מהם הנכסים המוחרגים וכו'. כיוון שהליך הגירושין של זוגות אלו מהיר יותר מהליך רגיל, הרי שחשיבות ההגעה להסכם מוקדם בדבר הרכוש המשותף, גבוהה. כיוון שגם בהליכים אלו מעורבות סוגיות נוספות כמו דמי מזונות, הסדרי ראייה וכו', הרי שמומלץ לנסות ולהגיע להסכם גירושין עוד בטרם פתיחת הליך הגירושין עצמו בבית הדין. חשוב להדגיש כי הסכם ממון אינו בא במקום הסכם גירושין כיוון שכשמו כן הוא, מטפל רק בענייני הממון של בני הזוג ולא בשאר הנושאים הכרוכים בגירושין.
ובקצרה: הליך גירושין בנישואין אזרחיים של בני זוג יהודים, מתבצע בבית הדין הרבני. הליך גירושין בנישואין אזרחיים של בני שנישאו בנישואין אזרחיים ואחד מהם אינו יהודי, מתבצע בבית המשפט לענייני משפחה. בני זוג מדתות שונות, בני זוג מאותו מין ובני זוג ללא דת – כולם כפופים להליך של "התרת נישואין" המוגש לבית המשפט למשפחה.